מכשירי שמיעה פנימיים:
איך זה נבנה

"אני מוכן מכשיר, רק שלא יראו אותו." זה המשפט שאנחנו שומעים הכי הרבה. התשובה הכנה: לרוב אפשר, לא תמיד – ושווה להבין למה.

מה זה בעצם מכשיר פנימי

מכשיר פנימי (In-The-Ear) יושב בתוך תעלת האוזן במקום מאחורי האוזן. יש כמה רמות עומק:

• ITE – ממלא את קונכיית האוזן. נראה מלפנים.
• ITC – קטן יותר, בכניסה לתעלה. דיסקרטי.
• CIC – כולו בתוך התעלה. בלתי נראה ברוב המצבים.
• IIC – עמוק בתעלה. בלתי נראה גם מקרוב.

כל אחד מהם נבנה בהתאמה אישית. אין מכשיר פנימי "סטנדרטי" – תעלת האוזן שלכם היא צורה ייחודית, כמו טביעת אצבע.

תהליך הייצור, שלב אחר שלב

1. לקיחת תבנית. חומר רך מוזרק לתעלה ומתקשה תוך דקות. זה החלק שקובע הכול – הרחבנו עליו כאן.
2. סריקה ומידול. התבנית נסרקת, והקליפה מעוצבת דיגיטלית סביב הרכיבים.
3. ייצור הקליפה. הדפסה או יציקה, ואז ליטוש ידני.
4. הרכבת הרכיבים. מיקרופון, מעבד, רמקול, מקור מתח – בתוך נפח זעיר.
5. התאמה סופית. אם הקליפה לוחצת נקודתית, מלטשים. זו עבודת יד, ואין לה תחליף.

היתרונות – מה שבאמת מרגישים

• דיסקרטיות. ולא, זה לא שטחי – בשביל הרבה אנשים זה מה שמשחרר החלטה שנדחתה שנים.
• מיקום טבעי. הצליל נכנס דרך התעלה, והאפרכסת ממשיכה לעשות את עבודתה במיקום מקורות רעש.
• שום דבר מאחורי האוזן. אין התנגשות עם משקפיים, כובע או כיפה.
• פחות רעש רוח בהשוואה למכשיר מאחורי האוזן.

המגבלות – בלי לייפות

• פחות עוצמה. קליפה זעירה = רמקול זעיר. מעבר לירידת שמיעה מסוימת, CIC כבר לא מספיק.
• האנטומיה מכריעה. תעלה צרה או מפותלת עלולה לפסול CIC. זה עניין של מבנה, לא של רצון.
• סוללה קטנה – פחות זמן עבודה, ולא כל הדגמים נטענים.
• מניפולציה עדינה. לאצבעות פחות זריזות, מכשיר מאחורי האוזן לפעמים נוח יותר.
• שעווה. המכשיר חי בתעלה – צריך ניקוי והחלפת פילטרים באופן קבוע.

למה חשוב שהמעבדה תהיה קרובה

מכשיר פנימי הוא מוצר בהתאמה אישית, ומוצר בהתאמה אישית דורש התאמות. קליפה שלוחצת קלות, פילטר שצריך החלפה, סדק אחרי שנתיים – כל אלה עבודה של יום כשהמעבדה נמצאת בעיר, ושל שבועות כשהיא נמצאת אצל היצרן.

אנחנו בונים מכשירים פנימיים בחיפה, מעל שני עשורים – כולל עבור גורמים אחרים בשוק. כאן פירוט מלא על השירות.